גז"ד למורשע שגרם לחבלות בפניה ובידיה של אשתו, בסכין יפנית

1.         ביום 20.7.07, בשעת בוקר מוקדמת, ארב הנאשם לאשתו (להלן: המתלוננת), מחוץ למקום עבודתה כמטפלת. בשעה 08:00, כשהגיעה המתלוננת למעון, החל הנאשם לצעוק על המתלוננת ולהלין על כך שאינה לנה בביתם. המתלוננת ביקשה מן הנאשם להניח לה לנפשה ולעזוב את המקום. בתגובה הוציא הנאשם מרכבו סכין יפנית וחתך את פניה. המתלוננת החלה לברוח, והנאשם שרדף אחריה המשיך לחתוך אותה בפניה, באוזנה ובידיה חתכים רבים. המתלוננת הגיעה לשער המעון ואז התמוטטה, כשהיא מדממת רבות מפניה וידיה.

למתלוננת נגרמו חתכים רבים בפניה: חתך אלכסוני בלחי ימין הנמשך מעל לשפה וחוצה אותה בחלקה הימני; סידרת חתכים הנמשכת מעל אוזן שמאל (בכתב האישום כתוב בטעות ימין) ועוברת דרכה כשהיא חוצה עור וסחוסים. חלק מהחתכים חוצים את האפרכסת של האוזן ונמשכים לתוך תעלת האוזן. כמו כן נגרמו למתלוננת חתכים בשתי הזרועות וחתך בכף יד ימין. המתלוננת אושפזה ל-6 ימים במרכז הרפואי רמב"ם ועברה ניתוח. לבית המשפט הוגש סיכום אישפוז המתאר את הפגיעות ואת הטיפול הרפואי. כמו כן הוגשו תמונות לבית המשפט, שבהן נראות היטב התוצאות הקשות והמכוערות של החתכים בפניה של המתלוננת. 

2.         עד כאן תוארה החבלה הקשה שגרם הנאשם למתלוננת. דברים אלה פורטו בחלקו השני של כתב האישום. בחלקו הראשון של כתב האישום מתוארת סידרה של מעשי איום על המתלוננת ועל גיסה - שיפורטו להלן - וכן הפרת צו הרחקה שניתן על ידי בית משפט השלום.  

            הנאשם והמתלוננת היו נשואים כ-30 שנה. בשנתיים האחרונות הידרדרו יחסיהם, ולפני כשנה החלו בהליכי גירושין. בתקופה זו נהג הנאשם לעקוב אחרי המתלוננת בצורה אובססיבית, להטריד אותה, להקניט אותה ולאיים עליה. להלן יתוארו האירועים המפורטים בכתב האישום:

א.         16.5.06 - הנאשם איים על המתלוננת שישלח לה מישהו שישרוף לה את הפנים.

ב.         1.2.07 - הנאשם הגיע לביתו - בניגוד לצו הרחקה - וכתב כתובות גרפיטי במקומות שונים בבית, הנוגעים לכך שהמתלוננת הייתה רוקדת ריקודי עם.

ג.          מועד בלתי ידוע - הנאשם איים בפני גיסה של המתלוננת, כי ידאג לכך שהמתלוננת לא תוכל להמשיך ללכת ולרקוד ריקודי עם. כמו כן איים הנאשם על הגיס כי יחבל ברכבו של הגיס. במועד אחר איים הנאשם על הגיס, באומרו כי "ייתן לו נבוט בראש וישבור לו את השיניים".

ד.         בשני מועדים בלתי ידועים - הנאשם איים כי ישחית למתלוננת את הפנים.

ה.         במועדים בלתי ידועים בחודש מרץ 2007 - הנאשם הגיע לבית - בניגוד לצו הרחקה והטריד את אשתו.

ו.          במועד בלתי ידוע בחודש מאי 2007 - הנאשם איים על המתלוננת כי ישפוך עליה חומצה על הפנים, וכי ישלח אליה ערבים שירצחו אותה ויאנסו אותה.

ז.          במועד בלתי ידוע - הנאשם איים בפני בתו  - כי יחתוך למתלוננת את הפנים, וכי אם תפנה למשטרה זה יהיה הסוף שלה.

ח.         17.7.07 - הנאשם קילל את המתלוננת, וכשזו אמרה לו בתגובה כי תפנה לגורמים, אמר לה הנאשם שאם תפנה לגורמים: "זה יהיה הסוף שלך". כשסגרה המתלוננת את הדלת, פתח הנאשם את הדלת ואיים כי יזרוק את המתלוננת מהחלון למטה.

ט.         במועדים בלתי ידועים - הנאשם נהג להדליק את האור בחדרה של המתלוננת, להעיר אותה משנתה, לצעוק עליה ולקלל אותה.

לאור מסכת זו של איומים והתעללות, מיעטה המתלוננת שהיא בת 50 ללון בבית, והיא לנה מדי פעם בבית אחיותיה וחברותיה. לאחר אירועים אלה התרחשה התקיפה הקשה, ביום 20.7.07, כפי שתואר למעלה.

3.         הצדדים הודיעו על הסדר טיעון שלפיו הודה הנאשם במיוחס לו, וכן הוסכם על עונש מאסר בפועל נקוב בזמן - 6 שנים וחצי. באשר לעונשי המאסר על-תנאי וחיוב בפיצויים - אלה יהיו בהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט. בשבוע שעבר הוצג לפניי כי תנאי להסכמה זו הוא מתן גט למתלוננת על ידי הנאשם. היום נמסר, כי הגט אכן ניתן בתחילת השבוע, וכן הוצג בפני פרוטוקול הדיון בבית הדין הרבני המפרט הסכם שהוצג בביה"ד הרבני (והמפנה גם להסכם גירושין מיוני 2007).

4.         ב"כ המאשימה עמדה על חומרת המעשים וטענה כי העונש המוסכם הוא הולם, בין השאר בהתחשב בנקודות הבאות:

א.         הסכמת המתלוננת.

ב.         העובדה שהנאשם מילא אחר הוראות ביה"ד הרבני ונתן גט לאשתו. כמו כן הוסדרו העניינים הרכושיים בין בני הזוג.

ג.          נחסכה טראומה קשה הכרוכה במתן עדות בבית המשפט על ידי המתלוננת  ובנותיה.